מקור עבודה זרה ו׳
1 אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: טְרֵיפָה יוֹלֶדֶת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר קְרָא: ״אִתָּךְ״ — בְּדוֹמִין לָךְ. וְדִלְמָא נֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה? ״תָּמִים״ כְּתִיב בֵּיהּ.
2 וְדִלְמָא ״תָּמִים בִּדְרָכָיו״ הָיָה? ״צַדִּיק״ כְּתִיב בֵּיהּ!
3 דִּלְמָא ״תָּמִים״ בִּדְרָכָיו, ״צַדִּיק״ בְּמַעֲשָׂיו הֲוָה? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּנֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוַאי, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּנֹחַ טְרֵיפָה הֲוָה, אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא: כְּוָותָךְ עַיֵּיל, שַׁלְמִין לָא תְּעַיֵּיל?
4 וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִתָּךְ״, ״לְחַיּוֹת זֶרַע״ לְמָה לִי? אִי מֵ״אִתָּךְ״ הֲוָה אָמֵינָא לְצַוְותָּא בְּעָלְמָא, וַאֲפִילּוּ זָקֵן וַאֲפִילּוּ סָרִיס, כְּתַב רַחֲמָנָא ״זֶרַע״.
5 אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״שְׁלֹשָׁה יָמִים״ — הֵן וְאֵידֵיהֶן, אוֹ דִלְמָא הֵן בְּלֹא אֵידֵיהֶן?
6 תָּא שְׁמַע, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה לִפְנֵיהֶם וּשְׁלֹשָׁה לְאַחֲרֵיהֶן אָסוּר. אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הֵן וְאֵידֵיהֶן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל יוֹם אֵידֵיהֶן חַשֵּׁיב לְהוּ מֵעִיקָּרָא וְחַשֵּׁיב לְהוּ לְבַסּוֹף?
7 אַיְּידֵי דִּתְנָא ״שְׁלֹשָׁה לִפְנֵיהֶם״, תְּנָא נָמֵי ״שְׁלֹשָׁה לְאַחֲרֵיהֶם״.
8 תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב תַּחְלִיפָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר שְׁמוּאֵל: נוֹצְרִים לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְעוֹלָם אָסוּר, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״הֵן וְאֵידֵיהֶן״, הָאִיכָּא אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה דְּשָׁרֵי!
9 אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא קָמִבַּעְיָא לִי, דְּהֵן בְּלֹא אֵידֵיהֶן, כִּי קָא מִבַּעְיָא לִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן — מַאי?
10 אָמַר רָבִינָא: תָּא שְׁמַע, וְאֵלּוּ הֵן אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם: קָלֶנְדָּא, סְטָרוּנְיָיא, וּקְרָטֵסִים. וְאָמַר רַב חָנִין בַּר רָבָא: קָלֶנְדָּא — שְׁמוֹנָה יָמִים אַחֵר תְּקוּפָה, סְטָרוּנְיָיא — שְׁמוֹנָה יָמִים לִפְנֵי תְּקוּפָה, וְסִימָנָךְ: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״.
11 וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הֵן וְאֵידֵיהֶן, עַשְׂרָה הָווּ! תַּנָּא כּוּלֵּיהּ קָלֶנְדָּא חַד יוֹמָא הוּא חָשֵׁיב לֵיהּ.
12 אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: ״לִפְנַי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים״, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הֵן וְאֵידֵיהֶן, לִיתְנֵי: ״אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים״!
13 וְכִי תֵּימָא, הַאי דְּקָתָנֵי ״לִפְנֵי אֵידֵיהֶן״ — לְמַעוֹטֵי לְאַחַר אֵידֵיהֶן, לִיתְנֵי: אֵידָם שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, הֵן בְּלֹא אֵידֵיהֶן. שְׁמַע מִינַּהּ.
14 אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִשּׁוּם הַרְוָוחָה, אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״?
15 לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמָה לְדִידֵיהּ. אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם הַרְוָוחָה — הָא קָא מַרְוַוח לֵיהּ, אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם ״עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״ — הָא אִית לֵיהּ לְדִידֵיהּ.
16 וְכִי אִית לֵיהּ לָא עָבַר מִשּׁוּם ״עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״? וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי נָתָן:
17 מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס שֶׁל יַיִן לְנָזִיר, וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״; וְהָא הָכָא, דְּכִי לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ, שָׁקְלִי אִיהוּ, וְקָעָבַר מִשּׁוּם ״לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״!
18 הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דְּקָאֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״לֹא יוֹשִׁיט״ וְלָא קָתָנֵי ״לֹא יִתֵּן״, שְׁמַע מִינַּהּ.
19 אִיבַּעְיָא לְהוּ: נָשָׂא וְנָתַן — מַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נָשָׂא וְנָתַן — אָסוּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: נָשָׂא וְנָתַן — מוּתָּר. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם נָשָׂא וְנָתַן — אֲסוּרִין, מַאי לָאו לִפְנֵי אֵידֵיהֶן? לָא, אֵידֵיהֶן דַּוְקָא.
20 אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם — נָשָׂא וְנָתַן אָסוּר. אֵידֵיהֶן — אִין, לִפְנֵי אֵידֵיהֶן — לָא! תַּנָּא, אִידֵּי וְאִידֵּי, ״אֵידֵיהֶן״ קָרֵי לֵיהּ.
21 תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כְּשֶׁאָמְרוּ ״אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם״ — לֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּים, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּים — לֹא, וַאֲפִילּוּ בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּים נָשָׂא וְנָתַן — מוּתָּר. תָּנֵי רַב זְבִיד בִּדְבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְקַיֵּים מוֹכְרִין לָהֶם, אֲבָל אֵין לוֹקְחִין מֵהֶם.
22 הָהוּא מִינָאָה דְּשַׁדַּר לֵיהּ דִּינָרָא קֵיסָרְנָאָה לְרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה בְּיוֹם אֵידוֹ, הֲוָה יָתֵיב רֵישׁ לָקִישׁ קַמֵּיהּ. אֲמַר: הֵיכִי אֶעֱבֵיד? אֶשְׁקְלֵיהּ — אָזֵיל וּמוֹדֶה, לָא אֶשְׁקְלֵיהּ — הָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: טוֹל וּזְרוֹק אוֹתוֹ לְבוֹר בְּפָנָיו. אָמַר: כׇּל שֶׁכֵּן דְּהָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה! כִּלְאַחַר יָד הוּא דְּקָאָמֵינָא.
23 לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא לְהַשְׁאִילָן — דְּקָא מַרְוַוח לְהוּ, אֲבָל לִשְׁאוֹל מֵהֶן — מַעוֹטֵי קָא מְמַעֵט לְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: גְּזֵרָה לִשְׁאוֹל מֵהֶן אַטּוּ לְהַשְׁאִילָן. רָבָא אָמַר: כּוּלָּהּ מִשּׁוּם דְּאָזֵיל וּמוֹדֶה הוּא.
24 לְהַלְווֹתָם וְלִלְווֹת מֵהֶן. בִּשְׁלָמָא לְהַלְווֹתָם — מִשּׁוּם דְּקָא מַרְוַוח לְהוּ, אֶלָּא לִלְווֹת מֵהֶן — אַמַּאי? אָמַר אַבָּיֵי: גְּזֵרָה לִלְווֹת מֵהֶן אַטּוּ לְהַלְווֹתָם. רָבָא אָמַר: כּוּלָּהּ מִשּׁוּם דְּאָזֵיל וּמוֹדֶה הוּא.
25 לְפוֹרְעָן וְלִפְרוֹעַ מֵהֶן כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא לְפוֹרְעָן — מִשּׁוּם דְּקָא מַרְוַוח לְהוּ, אֶלָּא לִפְרוֹעַ מֵהֶן — מַעוֹטֵי מְמַעֵט לְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: גְּזֵירָה לִפְרוֹעַ מֵהֶן אַטּוּ לְפוֹרְעָן. רָבָא אָמַר: כּוּלָּהּ מִשּׁוּם דְּאָזֵיל וּמוֹדֶה הוּא.
26 וּצְרִיכִי, דְּאִי תְּנָא לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, מִשּׁוּם דְּקָא מַרְוַוח לְהוּ וְאָזֵיל וּמוֹדֶה, אֲבָל לִשְׁאוֹל מֵהֶן, דְּמַעוֹטֵי קָא מְמַעֵט לְהוּ — שַׁפִּיר דָּמֵי.
27 וְאִי תְּנָא לִשְׁאוֹל מֵהֶן, מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבָא לֵיהּ מִילְּתָא, וְאָזֵיל וּמוֹדֶה. אֲבָל לִלְווֹת מֵהֶן, צַעֲרָא בְּעָלְמָא אִית לֵיהּ, אָמַר: ״תּוּב לָא הָדְרִי זוּזֵי״.
28 וְאִי תְּנָא לִלְווֹת מֵהֶן, מִשּׁוּם דְּקָאָמַר: ״בְּעַל כָּרְחֵיהּ מִיפְּרַעְנָא״, וְהַשְׁתָּא מִיהָא אָזֵיל וּמוֹדֶה, אֲבָל לִיפָּרַע מֵהֶן, דְּתוּ לָא הָדְרִי זוּזֵי, אֵימָא צַעֲרָא אִית לֵיהּ, וְלָא אָזֵיל וּמוֹדֶה — צְרִיכָא.
29 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְרָעִין מֵהֶן כּוּ׳. וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה ״אַף עַל פִּי שֶׁמֵּיצֵר עַכְשָׁיו שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמַן״?
30 וְהָתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִשָּׁה לֹא תָּסוּד בַּמּוֹעֵד, מִפְּנֵי שֶׁנִּיוּוּל הוּא לָהּ. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּסִיד שֶׁיְּכוֹלָה לְקַפְּלוֹ בַּמּוֹעֵד, שֶׁטּוֹפַלְתּוֹ בַּמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁמְּצֵירָה עַכְשָׁיו, שְׂמֵחָה הִיא לְאַחַר זְמַן!
31 אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הַנַּח לְהִלְכוֹת מוֹעֵד, דְּכוּלְּהוּ מֵיצֵר עַכְשָׁיו, שְׂמֵחָה שָׂמֵחַ לְאַחַר זְמַן. רָבִינָא אָמַר: גּוֹי לְעִנְיַן פֵּרָעוֹן לְעוֹלָם מֵיצֵר.
32 מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: מִלְוֶה בִּשְׁטָר אֵין נִפְרָעִין מֵהֶן, מִלְוֶה עַל פֶּה נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם.
33 יָתֵיב רַב יוֹסֵף אֲחוֹרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּא, וְיָתֵיב רַבִּי אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, וְהִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה.
34 הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — הָא דַּאֲמַרַן, כְּרַבִּי יְהוּדָה — דְּתַנְיָא: הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם.
פירוש הגהות מאלפס ישן על עבודה זרה ו׳
1 נ"ב דתניא:
2 נ"ב גבי הא דמבעיא התם אי אוכל מחמת מאכיל צריך נט"י אי לאו ואמרינן התם ת"ש דרב הונא אורי לרב המנונא ואכיל וא"ל אי לאו דרב המנונא את לא ספינא לך מ"ט לאו משום דזהיר ולא נגע פי' אלמא לא צריך נ"י לא דזריז קדם ומשי ידיה פי' וה"ק ליה יודע אני בך שנטלת ידך:
3 נ"ב איכא:
4 תי' שנהגו רשום ונ"ב שאמרו:
5 נ"ב נ"ל הישראל:
6 נ"ב שפוחתין מכתובתה ז' טרעפקי' בשבת דהיינו טרעפיק ליום לשבעת ימי השבוע:
7 נ"ב דמוסיפים על כתובתה שלש טרעפיקין בשבת דהיינו חצי טרעפיק ליום לששת ימי השבוע: